הרבה שואלים אותי מהם לדעתי הדברים החשובים ביותר למי שרוצה לסגל אורח חיים מונטסוריאני

ומה זה בעצם אומר אז ריכזתי לכם את עשרת העקרונות שחשוב להכיר

1. להפחית עומסים

כמה פאזלים יש לכם? כמה ספרים? כמה משחקי קופסא? כמה סלסלות עם משחקי בנייה?

עכשיו קחו את המספר הזה ותחלקו אותו בעצמו ואז תכפילו ב 3 והנה לכם הנוסחא לכמות המשחקים שכדאי להנגיש לילדים.כן, וותרו על 28 הפאזלים, 5732 הספרים ו17 סלסלות עם מכוניות, קוביות, מגנטים, צינורות, קשקשים ושות'..ולמה להפחית?

 זה מעביר אותי לטיפ הבא...

2. כמות שמאפשרת בחירה מושכלת

כשילד עושה בחירה, כל בחירה שהיא, כדאי שהוא יעשה אותה תוך כדי שהוא משתמש בכלים שיש ברשותו.

היכולת לבחון את האפשרויות, לתת להתנסות העבר להפעיל את שיקול הדעת, לאפשר לנטייה לחקירה לבוא לידיי ביטוי.

ולמה לבחירה יש חשיבות כל כך גדולה?

3. פיתוח משמעת עצמית

אחד הדברים שהחינוך המונטסורי מאוד מבין, זה את החשיבות של היכולת הזו להבין את הרצון הפנימי האמיתי שלנו וללכת איתו, להכיר את עצמנו בצורה הכי אותנטית ונקייה שאפשר.

היכולת הזו מתפתחת רק כאשר אנחנו מתאמנים עליה, כאשר אנחנו עושים פעולות מתוך הצורך שלנו ולא מתוך קול חיצוני שאנו מחוייבים לציית לו

אז איך עושים את זה?

4. לאפשר מקום לטעות

הדרך הכי טובה ללמוד לעשות משהו בצורה נכונה היא פשוט לנסות לעשות אותו ולהבין שהדרך לשלמות מגיע רק אחרי הרבה מאוד כשלונות וטעויות.

כשילד מנסה לעשות פעולה כלשהי ולא מצליח, שם, ברגע הזה הוא לומד משהו

ברגע הזה הוא מבין שהוא צריך לעשות את הפעולה הזו בדרך אחרת, לחשוב על פתרון, לנסות דבר אחר, לחשוב מחוץ לקופסא ולפתח יצירתיות

אתם יודעים כמה יצירתיות קיימת אצל ילדים מתחת לגיל 5? *

98% יציתרתיות!

וכמה אצל ילדים בגיל 10?

30% של יצירתיות

ואתם רוצים לנחש כמה אצל מבוגרים?

אני אתן לכם רמז, משלימים את הילדים מתחת לגיל 5 ל100...

כן, כן 2% בלבד!!

למעשה, אנחנו לומדים להיות לא יצירתיים...

*מתוך מחקר שערך ג'ורג' לנד

אז איך גורמים לילד לא לאבד את היכולת הזו?

5. נותנים לילד מזון – לגוף, ליד ולנשמה, עבודה עם משמעות

חושפים אותו לטבע, חושפים אותו לאמנות, חושפים אותו למוזיקה לאנשים ולמקומות

נותנים לו לשאול שאלות ומשתדלים להשיב לו בשאלה

כזו שתגרום לו לשאול עוד אחת ועוד אחת

נותנים לילד להתנסות – לשבור ביצה, לקטוף עלים, לשחק בבוץ

ומנסים להנות מההנאה שלו, לחזור להיות קצת ילדים בעצמנו

ככל שניתן לילד יותר התנסויות כאלו כך הוא יהפוך להיות לנו לעזר

אם ניתן לו לנסות להכין את המאפינס – לשבור את הביצה, לשפוך את הקמח, להוסיף גבינה ולערבב את הכל אז כן, חלק גדול מההתנסות הזו היא לכלוך שאותו הילד ינקה בכוחות עצמו

ולמה חשוב לאפשר לו את כל זה?

6. הילדים הם חלק בלתי נפרד מהבית

הבית שייך להם בדיוק כמו שהוא שייך לנו, המבוגרים.

חשוב לתת להם לטפל בסביבה שלהם לדאוג לה ולכבד אותה

כל זה יתאפשר אם ניתן להם את התחושה שהטיפול הזה הוא הכרחי, הוא אמיתי ויש לו השלכות.

והדבר הזה לא יקרה בין לילה

7. לתת זמן לתהליכים להתרחש, לא להאיץ

תהליך של למידה הוא תהליך עם עקומה שמשתנה בין אדם לאדם ובין פעילות לפעילות,בדיוק כפי שלא נצפה מתינוק בן חודשיים להגיד אמא או אבא (על אף שהוא שמע את המילים האלה 389472834 פעמים) אל לנו לצפות שפעוט בן שנתיים יסדר אחריו את המשחקים או ינקה את החלב שנשפך באופן מושלם

ילדים פועלים מתוך הנטיות והדחפים הקיימים בתוכם,

מתוך מדריך פנימי שיש בהם

מתוך התפתחות טבעית שתאפשר להם את מימוש הפוטנציאל שלהם, אם אנחנו פחות נפריע לזה לקרות..

לאופן שבו נגיב לפעולות שהילד שלנו עושה יש חשיבות גבוהה

אז איך נכון להגיב כשהילד עושה פעולה שנחשבת טובה

ואיך נכון להגיב לפעולה, קצת פחות ממממ מותאמת?

8. מילים טובות

לא סתם אומרים שלמילים יש כח, יש להן כח אדיר

המילים עצמן והאופן שבו אנחנו אומרים אותן יכול לעשות הבדל של שמים וארץ

אם הילד שלי לא בקטע של להכנס להתקלח להגיד לו "לך להתקלח" סביר שיגרום לו לעוד יותר חוסר שיתוף פעולה

לעומת זאת, אם אני אגיד לו "בוא נלך להתקלח" יש סיכוי טוב יותר של פתיחות

למה?

כי הבדל מאוד גדול בין המילים – לך ו- בוא

האחת משדרת ריחוק ודחייה והשניה התקרבות וחיבור...

במקום להגיד לילד "כל הכבוד" על משהו נחמד שהוא עשה,אפשר פשוט לציין בפניו שראינו את הפעולה שלו, ראינו אותו "ראיתי שהרמת את הלכלוך מהרצפה, זה ממש נעים שהבית נקי"

או אפילו להגיד לו תודה על כך שהוא עוזר ועושה גם עבור מישהו אחר "תודה שסידרת את המצרכים במזווה, זה ממש עזר לי"

ובכלל להשתמש במילים של הערכה, של התבוננות ראיתי, שמתי לב, הבחנתי...

מילים נוספות שכדאי להשתמש בהן מילים של סליחה..

9. לסלוח ולבקש סליחה

לפעמים מאוד קל לנו לסלוח לאחרים,(גם אם לא שכחנו..)

לבקש סליחה, להתנצל זה כבר סיפור אחר..

אולי בגלל עניינים של אגו, אולי כי לבקש סליחה אומר שטעינו

ואף אחד (או אולי נכון יותר לומר רוב בני האדם) לא אוהב לטעות ועוד להודות בכך,במיוחד כשכל טעות שלנו בעבר היתה כל כך מוגדלת ודרשה ממישהו להגיד לנו שטעינו "אל תעשה ככה, זה לא נכון, סובב את הפאזל" לקבל ציון במבחן עם X אדומים וגדולים וסימני מינוס שאי אפשר לפספס.

משהו באופן שבו גדלנו גרם לנו להאמין שלטעות זו חולשה ולהודות בטעות זה להכריז מול אדם אחר שאני חלשה.

אז לא,ההיפך הוא הנכון

האנשים המשמעותיים, החזקים, המאושרים ביותר שהכרתי בחיי היו כאלה שידעו להכיר בטעות

שידעו להתנצל כשהיה בכך צורך

בעיני הם אנשים מלאי עוצמהובעיקר בעלי שלמות עצמית

אז תבקשו סליחה

גם מעצמכם

כי אין מושלם

ואין הורה שלא טועה

ואין אדם שפועל כל הזמן בצורה הנכונה, שלא מאבד לעיתים שליטה, שלא מגיע לרגעים של שבירה..

תבקשו סליחהמעצמכם

ואז תסלחו (אבל אל תשכחו, כי רק ככה תלמדו)

10. אל תפסיקו ללמוד, בעיקר מהילדים .....

תנו להם להזכיר לנו את כל מה ששכחנו 

לאהוב את הרגע

לחיות את החיים במלואם

שכל רגע הוא גילוי מלא בפלא

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.