"ללמד, לא לתקן"
כשאנחנו לומדים משהו חדש, הסיכוי שנצליח לעשות אותו בצורה מושלמת כבר מהפעם הראשונה הוא נמוך מאוד.
וזה עוד כשיש לנו סל נכבד של ידע, הבנה, יכולות וכלים
כשתינוקת, פעוט או ילדה מנסים לעשות משהו חדש
זה אפילו עוד יותר מסובך ומאתגר
כי המיומנויות הקיימות הן מעטות, עדיין אין להם מספיק "נסיון חיים" שבו הם יכולים להשתמש כדי להצליח במשימה החדשה.
אבל, מה שבטוח - ככל שניתן לילדה לנסות
ככל שנאפשר לה להתאמן ולחזור על הפעולה שוב ושוב
כך הסיכוי שהיא תלמד את המיומנות החדשה, שהיא תצליח במשימה
יגדל
לעומת זאת, אם בכל פעם שהיא תתחיל לנסות, ואנחנו נעזור לה-
נאחוז את ידה בכיוון מסוים,
נהפוך את את הקופסה או נסובב את הסכין עבורה
כך היכולת שלה ללמוד לעשות זאת בעצמה תלך ותקטן
עקומת הלמידה שלה תיהיה הרבה יותר מתונה
היכולת להבין שיש פה משהו שלא עובד, שצריך לעשות שינוי, שצריך לחשוב על פתרון לא תתפתח -
למה?
כי אין לה צורך לחשוב על זה,
מישהו אחר עשה זאת במקומה,
מישהו אחר נתן לה את הפתרון, מבלי שהיא בכלל צריכה להתאמץ....
זה לא פשוט לעמוד מהצד, לא לעשות כלום, לתת לה להתמודד עם התסכול, הקושי ולעיתים אפילו, עם כאב..
כשהיא ניסתה לטפס על הסולם כדי להגיע למגלשה, אבל הרגל שלה החליקה והיא נפלה, כשהיא ניסתה למזוג את המים והם נשפכו
או, כשהיא ניסתה לחתוך את הבננה, אבל אחזה את הסכין קרוב מידיי לאצבע ונחתכה..
ברגעים האלה במקום לתת להם את הפתרון
אפשר להגיד פשוט "שימי לב איך הכוס מונחת"
"תסתכלי איפה השלב הבא בסולם"
"תביטי איפה את מניחה את הסכין"
תמיד אנחנו יכולים לעשות את הדברים האלה לידם, בעצם להדגים להם איך מבצעים את הפעולה.
אבל את הנסיון, ההצלחה או הכשלון - לתת להם לחוש לבד
לא לתקן - לאפשר את המקום לטעות
כי הטעויות,
הן הדרך שלנו ללמוד
